חכים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת ( להלן: "המבקשת" ) כי בית המשפט יורה לתובע ( להלן: "הנתבע" ) להפקיד ערבות כספית להוצאות המבקשת. לטענתה, למשיב חוב למבקשת, חוב שבגינו נפתח נגדו תיק הוצל"פ. לשיטת המבקשת,המשיב חסר יכולת כלכלית, ולכן יש לחייבו בהפקדת ערובה כספית להוצאות המבקשת.

המשיב בתגובתו, טוען כי , המבקשת מנסה לברוח מהמשפט ע"י העלאת טענות שונות, שנדחו וכעת היא מנסה לברוח מהמשפט באמצעות בקשה לחיוב המשיב בהוצאות.

המשיב הנו פשט"ר שקיבל פטור מתשלום אגרת בית משפט בתיק אחר בו הצדדים הם המשיב והמבקשת. כיון שהמשיב פשט"ר אזי הפקדת כסף להבטחת הוצאות המבקשת תהיה העדפת נושים.

בכל מקרה בידי המבקשת , משכנתא על דירת המשיב . משכנתא שערכה עולה בהרבה מונים על חוב המשכנתא.

המבקשת בתשובתה טוענת כי העובדה שהמשיב קיבל פטור מאגרה איננה רלוונטית ואף תומכת בבקשה. התביעה כאן הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות בהסתמך על טענה בע"פ וללא כל אסמכתא.

המבקשת דוחה את טענתו לפיה תוכל להפרע מהמשכנתא על ביתו של המשיב שכן המשכנתא טופחת, ולנכס חובות וערך הבית נמוך מיתרת החוב בתיק ההוצל"פ.

דיון:

על פי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בית משפט רשאי לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע .

"...בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע..."

מטרתה העיקרית של תקנה 519 (א) הנה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846; רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845.

התקנה לא קובעת קריטריונים לפיהם יחוייב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת אלא שנקבע כי יש לעשות כן בנסיבות המצדיקות את הדבר. שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא. על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות שיפוטיות (הנחשבת כזכות בסיסית בעלת אופי חוקתי מהמעלה הראשונה), לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו (ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865).

הדברים הובאו מפי כב' השופט בך בע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846 ובזו הלשון:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על-כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול-דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות..." .

בפסק דין רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם במאגרים], קבע כב' השופט מלצר שיקולים מנחים נוספים אשר יש לשקול בעת הכרעה בהחלטה לחיוב תובע בהפקדת ערובה וכדלקמן:

"...בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך. עיינו והשוו: פרשת אויקל; פרשת איברהים, שם, שם; דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות 99-31, 112-1 (תשס"ז)."

במקרה דנן , שוכנעתי , כי יש מקום לבירור טענות המשיב וכן מצאתי, כי מדובר בתביעה שנסובה סביב פרשנותו של הסכם ההלוואה שצורף לכתב התביעה ולא רק על טענה בע"פ בלבד כפי שנטען בתשובת המבקשת.

האמור וכן העובדה שהמשיב בהליכי פש"ר וכי למבקשת שיעבוד על דירת המשיב, וכן בשים לב למיהות הצדדים, אני דוחה את הבקשה.

סוף דבר:

הבקשה נדחת.